הערות על ספר דניאל, פרק ז

החזון הראשון של דניאל

דניאל רואה ארבע חיות יוצאות מהים.

•    אריה עם כנפי נשר

•    דוב עם חתיכות של שלוש צלעות בין השיניים

•    נמר עם ארבע כנפי ציפורים וארבעה ראשים

•    חיה עם עשר קרניים ועוד אחת קטן יותר ביניהם

בסוף החזון "עתיק הימין" לבוש בגד לבן ישב על כס המלוכה שלו. כס המלוכה היא מלהבות אש עם גלגלי אש ונחל זורם לפניו, בעוד שמיליוני אנשים משרתים אותו. הוא יהרוג את החיה הרביעית, בעוד שהכוח יוסר כבר מהאחרים. עוד יותר מעניין הוא שמישהו שנראה כמו ״בן האדם״ מגיע מול הכס של אלוהים ומקבל מימנו את כל הכוח ואת כל הסמכויות על העמים ושפות ולאומים שישרתו אותו. הממלכה שלו תהיה נצחית.

הפרשנות ניתנת לדניאל על ידי מלאך: ארבעת ההורים מייצגות ארבע ממלכות אשר ישלטו, אבל הם ייפלו בסופו של דבר והכוח יינתן לעם של אלוהים, לנצח.

לפני שנתחיל את הניתוח עבור הנבואה זו, צריכים לזכור כמה כללים כלליים על "נבואות". בהרבה מקרים ,נבואות חוזרות על עצמן בגרסאות שונות והולכות ומתחזקות. בחלום של נבוכדנצר, ההפרדה של הפסל לארבעה חלקים, מסמלת את ארבעת הממלכות שרואים גם כאן ושמופיעות הפעם כארבעה חיות. כאן בפרק 7, נראה כי לממלכה הרביעית יש עשרה קרניים, בדומה לעשר האצבעות על רגליו של הפסל בחלקו הרביעי, בחלום של נבוכדנצר. ברוב הנבואות הסמלים נשארים יציבים, למשל, החיות תמיד מייצגות ממלכות / כוחות, והמים תמיד מייצגים את האנשים.

ארבעת החיות יוצאות מתוך "הים", קמות מן העם, מהאנושות. הים מטורטר מארבע "רוחות", המייצגות אסונות שמתרחשים כמו מלחמות, רעידות אדמה, משברים כלכלים וכו '.

בנבואה זו כמו באחרות, יש הרבה פרשנויות שונות. נסכם את הדומיננטיות ביניהן:

החיה הראשונה מייצגת את בבילון, השניה את פרס, השלישית את יוון והרביעית את האימפריה הרומית. החיה השנייה והחיה הרביעית התחלקו לממלכות אחרות: השנייה לארבעה, וברביעית לעוד חלקים אחרי קרב בין "עשר ואחד". אם אכן, החיה הרביעית מייצגת את האימפריה הרומית, אז מה יכולה להיות חשיבותה של עשר המדינות שיבואו בעקבותיה ועוד אחת קטנה יותר ?

החיה הראשונה מתגלה מן הים, יש לה צורה של אריה, (שהוא מלך החיות) כאשר יש לה כנפיים של נשר (מלך העופות). הכנפיים הוסחתו, ואז קמה על רגליה "כאדם". קל להבין שחיה זו מסמלת את בבל, הממלכה מעל כל האחרות באותה עת ואת המלך נבוכדנצר כאשר הוא איבד את "כנפיו", את כוחו, ורק אז חזר לשפיעות.

החיה השנייה היא דוב, "חצי עומד". צד אחד מורם יותר מהשני. ואכן, ממלכת בבל הייתה דומיננטית יותר מהאימפריה הפרסית של המדים, והתגברה עליה בסוף. לדוב היו שלושה צלעות אכולות בפיו. מבחינה היסטורית האימפריה הפרסית כבשה שלוש ממלכויות נוספות: בבילון, לידיה ומצרים.

החיה השלישית היא נמר עם ארבע כנפי ציפורים וארבע ראשים. כנפיים בנבואות מייצגות בדרך כלל "מהירות". אלה היו היוונים, אשר בזמן קצר של כמה שנים בודדות כבשו מחצית מהעולם הידוע !

לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, קרבות היו על השלטון בין ארבעת הגנרלים שלו ובסוף והאימפריה חולקה לארבעה (מצרים, סוריה, פרגמון ומקדוניה)

החיה הרביעית, המדהימה והנוראה ביותר, עומדת על שתי הרגליים, היו לה עשר קרניים וביניהן, גדל עוד אחת קטנה יותר, בעלת עיניים אנושיות ופה יהיר, שעקרה שלושה מהקרניים הקודמות והגדולות.

היו לו שיני ברזל דומה לפסל בחלום של נבוכדנצר, המייצגות את הכוח הגדול של האימפריה הרומית. האימפריה הרומית חולקה תחילה לשניים ולאחר מכן נוצרו המדינות העיקריות השונות של אירופה (בערך עשר). מפרשים אחרים מסבירים את זה בזמנים מודרניים יותר, כעשרת המדינות העיקריות של האיחוד האירופי הראשון.

הצופר הקטן שגדל, החליף את שלושת הקרניים הגדולים הקיימים. קרן האחת-עשרה הקטנה זו, הופיעה אחרי ארבעת הממלכות הקודמות וכאמור היו לה עיניים אנושיות, ופה אנושי שמדבר ביהירות. היא השמידה שלושה מקרניים הגדולות יותר.

יש לנו כאן שלוש מדינות שהושמדו לחלוטין או נעלמו לאחר הופעתו של הקרן הקטן ביותר, בין האחת-עשרה. קרן זו תדבר נגד אלוהים, תאתגר את האנשים של אלוהים ותבטל את החגים/המועדים ואת החוקים ותשלוט באנשים במשך שלוש וחצי שנים. לאחר תקופה זו כוחה תוסר ובסופו של דבר השלטון יימסר לעם של אלוהים ולממלכה הנצחית שלו. נפילת כוחו של הקרן זו מסמלת את סוף העולם הידוע/״סוף הזמנים״ ואת הקמת של ממלכת אלוהים.

מושג הזמן בנבואות הוא נושא מורכב לדיון. מה שיכולים לומר באופן כללי, הוא שהזמן מייצג "תקופות" ולא בהכרח שנים קלנדריות . כלומר, שנים ״נבואות״ יכולות לסמל שנים קלנדריות רבות. שנה נבואית אחת יכולה לסמל 365 שנים ,יום נבואי אחד שווה לשנה קלנדרית אחת). על פי השקפה זו, שלוש וחצי התקופות מייצגות 1270 שנים. אם נשער שהחיה הרביעית היא האימפריה הרומית, ייתכן שהקרן הקטנה העוקבת אחריה מסמלת את הביזאנטיום( .במיוחד את הפיכת הנצרות כדת רשמית של המדינה על ידי הקיסר קונסטנטין), עברו 1270 שנים מאותו זמן ( הקמת הביזאנטיום) עד נפוליאון והמהפכה הצרפתית, ו“הפרדה" של הדת מהמדינה.

מאפיין נוסף של נבואות הוא כי האירועים שמנבאים, אומנם מתחילים מהתקופה של כל נבואה אך עשויים להתרחק לזמן עתידי ארוך מאוד.

באופן כרונולוגי, פרק זה היה צריך להופיע לפני הפרק הקודם, מאחר שהאירוע מתרחש לפני הפרק השישי (לפני שדניאל נזרק לגוב האריות ולפני נפילת בבל והאירוע עם Valstashar עם הכיתוב על הקיר והגעתם של הפרסים).

ראוי גם להזכיר כאן כי רבות מהנבואות אלה מופיעות חוזרות שוב ושוב ומתחזקות, הן בתנ״ך והן בברית החדשה.

בסוף הנבואה אנו רואים את הדמות שנראית כ״בן האדם״, המייצג את המשיח. בתנ״ך, ​​אזכור כזה של ״בן האדם״/בן של אלוהים״ מופיע 78 פעמים !

הים, אשר, כפי שהזכרנו מסמל את העם / האנושות, מוזכרת גם בספר ההתגלות (למשל, בפרק 14). בספר זה, בדומה לספרו של דניאל, החיות מסמלות ממשלות (למשל, בפרק 13 "חיה עם עשר קרניים יוצאות מן הים״).

במקרים אחרים, עם זאת, הדברים הם הרבה יותר מסובכים כמו למשל במקרה של הפרשנות של מספר החיה הנראית, ה 666. אם תחפשו פרשנויות על המספר זה באינטרנט, תמצאו את עצמכם מול 51 מיליון ערכים !

המשותף בנבואותיו של דניאל ושל נביאים אחרים הוא שלרב המוקד הוא על התחזיות הרעות. בדרך כלל ננוטים להתעלם או לשכוח את הסוף הטוב ואת ניצחונו הענק של האלוהים והתפתחות מלכותו הנצחית. מעדיפים לקרוא ולנסות לפענח את האסונות הצפויים ולא חושבים בכלל על האפשרות כי נבואות אלה עשויות להוות רק אזהרות שנותנות לנו את ההזדמנות לשנותן ולהימנע מהן !

רב המאמינים חושבים שמלכות אלוהים לא יכולה לבוא אחרת, אלא רק אחרי שכל האירועים הקטסטרופליים האלה יקרו קודם. ולמרבה הצער, העולם המאמין עוסק בעיקר עם כל הרעות שצפויות לבוא (כצופים של סדרה בטלוויזיה, תוך המתנה לראות את ה״פרק הבא״ בסרט...). רוב האנושות ויתרה על האופציה להילחם כדי לשנות את העתיד הנורא ...

האם זה הגיוני שאלוהים רוצה שכל האסונות אלה יקרו לאנושות ? האם זה אפשרי שאלוהים לא רוצה שאנשים יילחמו ויתפללו למען הימנעות מהאסונות ? אם כן, אז למה הוא שלח את המשיח שלו, ישוע ? מותו ותחייתו לא השתנו כלום ?

לסיכום, אנו יכולים לראות כי בכל הנבואות יש מוטיבים נפוצים: כולן מתייחסות לאותן סיבות שגורמות לסבל ולעונשים של האנושות: יהירות, כוחניות והתרחקות של האדם מהעולם הרוחני ומאלוהים.

חלק מהנבואות כבר התקיימו. אבל יש עוד הרבה…. כאשר אנו יודעים כי אלוהים בסופו של דבר רוצה לבנות את מלכותו של האהבה, לא צריך לחשוב שיש גם דרך אחרת ? דרך לעצור את זרימת האירועים המנובאים הקשים, למנוע אותם, ולהיכנס למלכות הנצחית של אלוהים בלי כל הרוע הזה ! בואו נראה את התפקיד האישי שלנו ואת האחריות שכל אחד מאיתנו על המתרחש בעולם. במקום להיות צופים פסיביים של ההיסטוריה, שרק ממתינים להתגשמות הנבואות (כי "מה שכתוב, כתוב וחייב לקרות“...) בואו נשנה כוון ! כאשר רואים את כל ההתפתחויות הדרמטיות אלה בעולם של ימינו, יש לנו הזדמנות פז להפסיק להיות פאסיביים ולבחור לשנות את כיוון החשיבה והאמונה שלנו ולתרום לתפנית מהפכנית בזרימת הדברים בעולם !